* משה צוקרמן הוא פרופסור באוניברסיטת ת"א ומלמד היסטוריה ופילוסופיה של מדעי הרוח והחברה במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן, ועמד בראש המכון להיסטוריה גרמנית באוניברסיטה זו.

[התמונה היא מלפני כחודש מדיון במועדון הגדה השמאלית לזכר 90 שנה להירצחה של רוזה לוקסמבורג, מנהיגת  פועלים והוגת רעיונות  סוציאליסטיים אשר טענה כי התנאים למהפכה הסוציאליסטית עדיין אינם בשלים].

1.     איזה פתק אתה שם בקלפי ב-10 בבבחירות 2009 והאם יש טעם להצביע, או שמה להחרים את הבחירות? אנא נמק את ההכרעה הפוליטית שלך בפסקה קצרה?
 
"אני מצביע חד"ש משום שזו המפלגה היחידה בישראל שתופשת עצמה במוצהר כמפלגה יהודית-ערבית. אני מודע לעובדה שהצהרה השקפתית זו אינה מיתרגמת לחלוקה שווה בתוך קהל הבוחרים של המפלגה בין יהודים וערבים, ועדיין אני מייחס להצהרה הפורמלית בעניין זה חשיבות. האם יש טעם להצביע? שאלה זו תלויה לדידי בציפיות שתולים באקט ההצבעה. מבחינת תוצאות ההצבעה, דומני שלא צפוי שום דבר מרעיש. גוש ימין מסיבי ינצח בבחירות והוא גם ייקבע את גורל החברה הישראלית והוויתה הפוליטית בעתיד הנראה לעין. החרמת בחירות אינה נתפשת בעיניי כאקט פוליטי רלוונטי, אם הוא לא מתקיים כאקט המוני המוצהר ככזה, כלומר, כהחרמה (ולא כאדישות או עצלות סתם)".
 
 
 

 

 

2.     כיצד אתה מאפיין את בחירות 2009 ואת המצב הפוליטי בישראל אחרי מלחמת עזה 2009, ומה המצב לדעתך בשדה השמאלי של הפוליטיקה בישראל והיכן אתה עומד מול זה?
 
"מלחמת עזה גרמה בעליל לתזוזה משמעותית ימינה. זאת גם הסיבה שמערכת הבחירות (החלולה בעיקרה) מתמקדת, אם בכלל, בסוגיות של "ביטחון", של "מנהיגות חזקה" וכיו"ב סיסמאות. השמאל הציוני, ככל שהוא ממלא עדיין תפקיד כלשהו בהוויה הפוליטית הישראלית (לדעתי לא), נגרר אחרי הקואורדינטות שקבע הימין – זאת, משום שהוא לא לגמרי חולק עליהן. הרי השמאל הישראלי, כפי שהתגלה במלחמת עזה, אינו אלא ספח של התרבות הפוליטית המעוצבת ע"י המרכז-ימין".
 
 
 
3.     מה הפרספקטיבה הפוליטית שלך ביחס לבחירות וביחס למה שיתפתח בישראל (ומול הפלסטינים) בזמן הקרוב?
 
"כאמור, התחוללה תזוזה ימינה בשדה הפוליטי הישראלי בכללו, והיא זו שתקבע את ההתכוונות כלפי הפלסטינים. פיצולה של הפוליטיקה הפלסטינית בשלב הנוכחי – כשלעצמו תולדה של המדיניות הישראלית לאורך שנים – מפרנסת את התזוזה האמורה ימינה ומשעתקת את תפישת ה"אין פרטנר". עדיין לא ברור, אם ארה"ב בהנהגת אובמה מתכוונת לנקוט במדיניות חדשה במזרח-התיכון. מוקדם מדי לקבוע".
 
 
4.     על רקע הבחירות כיצד אתה רואה את מלחמת עזה 2009, את המשמעות לפריצתה ואת תוצאותיה ואולי אף את התולדות ממנה?
 
"איני בטוח שאני מבין את השאלה. את מלחמת עזה איני רואה על רקע הבחירות, אם כי אני סבור ששיקולי בחירות שיחקו תפקיד לא פעוט בהחלטה לקיימה, כלומר, בכוונה להפיק ממנה הון פוליטי. לדעתי, צריך לנתח את מלחמת עזה על רקע הפיאסקו של מלחמת לבנון השנייה (בעיני הישראלים), ובמבט רחב יותר – כנסיון להמשיך ולחבל באפשרות, ולו הזעירה, של הגעה להסכם עם הפלסטינים. המלחמה נגד חמאס הינה אידיאולוגית מעיקרה כל עוד לא נותנים בישראל את הדעת על חלקה של ישראל עצמה בעליית החמאס לשלטון בעזה".
 
 
5.     האם אפשר לומר כי האג'נדה המדינית, היינו שאלת הסכסוך היהודי-ערבי והמשך מצב האלימות בין הישראלים לפלסטינים, היא השאלה הקרדינאלית לא רק בבחירות אלו, אלא בשנים האחרונות, וגם אלו שיבואו, עד כמה שאפשר לצפות זאת היום?
 
"הסכסוך הישראלי-פלסטיני אכן היה ונותר לב לבו של הסכסוך המזרח-תיכוני בכללו. פתרונו של הסכסוך הפרטיקולארי עשוי לפתוח פרספקטיבות לשינוי מהותי בסכסוך הכולל. לפי תפישתי, ישראל לא תוכל לשרוד לאורך זמן ללא פתרון יסודי של הסכסוך שלה עם הפלסטינים – בפרספקטיבה היסטורית היא זקוקה לפתרון הסכסוך הזה כמו אוויר לנשימה".
 
 
6.     האם יש מקום (היום ב-2009) לאג'נדות פוליטיות נוספים פרט לזו המדינית (אשר נראה כי היא הקובעת את סדר היום הציבורי בישראל באופן משמעותי)? מה המשמעות בעיניך לאג'נדה חברתית, מעמדית, אקולוגית (או אחרת) מחוץ לשאלה המדינית שהיא יחסי ישראל עם פלסטינים בפרט ובמזרח התיכון – והאם יש קורלציה או זיקה ישירה בין התחומים?
 
"ודאי שיש מקום לטיפול מסיבי בכל הנושאים והתחומים שאתה מונה, מה גם שהם קשורים בקשר הדוק לסכסוך המדיני. אין, למשל, אפשרות לפתור את בעיית המים באזורנו מבלי שהדבר יושתת על שיתוף פעולה מסיבי בין כל הישויות הפוליטיות הנוגעות לדבר (די אם חושבים על העובדה שחלק לא מבוטל של מרבצי המים שישראל זקוקה להם נמצאים בטריטוריה הכבושה של הגדה). ומבחינה פנים-ישראלית, הרי לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין מה אפשר היה לעשות בכל תחומי החברה, הכלכלה והתרבות אלמלא היינו כפופים לאילוצי "הבעיה הביטחונית" והשלכותיה הרבות על תקציב המדינה, אך במידה לא פחותה גם על אפשרות היווצרותה של חברה אזרחית (הראויה לכינוי זה) בישראל".
 
 
7.     האם ההצבעה שלך לרשימה בבחירות 2009 היא שלמה, ואם לא מדוע?
 
"אין לי ספקות לגבי בחירתי בין האופציות הקיימות בישראל. אך בחירתי אינה שלמה משום שאיני מרוצה מכך שחד"ש זנחה במידה רבה את התפקיד החברתי-כלכלי ההיסטורי שלה, אך בעיקר איני מרוצה (בלשון המעטה) ממגמות הלאומיזציה שחלו בשנים האחרונות בקרב הציבור הערבי-ישראלי שבוחר בחד"ש. לאומנות ערבית מאוסה בעיניי לא פחות מלאומנות ישראלית-יהודית".
 
 
8.     מה מבחינתך היא עשייה פוליטית משמעותית, והאם הצבעה בבחירות (כל 2 וחצי שנים או 4 שנים) ממלאות את האג'נדה הפוליטית שלך? במובן זה האם תוכל להרחיב, מהי האג'נדה הפוליטית שלך וכיצד אתה רואה אותה מתממשת באופן הטוב, הראוי והאפקטיבי ביותר?
 
"דומני שכבר עניתי על עניין זה בכל התשובות הקודמות. באשר ל"משמעותיות" ול"אפקטיביות" של העשייה הפוליטית – אין לי ציפיות מופרזות ובוודאי לא אשליות. השאלה אינה, מהי עשייה פוליטית משמעותית, אלא באיזו מידה הסטרוקטורות הגדולות בתחום המדיני והחברתי מאפשרות עדיין תזוזה שאפשר לקרוא לה "משמעותית", כלומר, כזו שתגרום לשינויים מהותיים ("מן השורש"). מבחינה זו, אני די פסימי. אני עושה את מה שאני יודע לעשות מבלי שאהיה מונחה על-ידי תקווה נפעמת מדי שהשינוי המהותי בפתח".
 
 
9.     האם יש מקום היום לפרספקטיבות פוליטיות חדשות בנושא החברתי והמדיני (כמו שאלת פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני), פרוגרמות חברתיות, כלכליות ותרבויות חדשות?
 
"עניתי על כך כבר בתש
בותיי לשאלות 6 ו-8. יש מקום לפרוגרמות חברתיות, כלכליות ותרבותיות חדשות. איני בטוח שיש סיכוי להגשמתן בעתיד הנראה לעין".
 
 
10. האם יש מקום היום להקמת תנועה חברתית, רשימה פוליטית חדשה [באמת] בישראל ומה צריכה להיות הפלטפורמה הפוליטית (עקרונית ופרסונאלית) אשר תקדם את ישראל לעתיד אחר – באמת אחר! מר"צ השתעשעה ברעיון התנועה החדשה, וגם בחד"ש מדברים, דיבורים ריקים למדי על חד"ש חדשה ומיני חיזיונות בעלמא. האם יש מקום להקמה של תנועה / פלטפורמה / מפלגה פוליטית חדשה (היום, אחרי בחירות 2009), ואם כן איזו סוג מפלגת שמאל חדשה דרושה לישראל?
 
"לא, אין, לדעתי, מקום למסגרת חדשה כזו. היא רק תיצור פיצול בקרב מסגרות השמאל המעטות הקיימות. צריך לגרום למסגרות הקיימות להתארגן מחדש ולהשתנות בהתאם".
 
 
 
* משה צוקרמן מפרסם בימים אלו ספר נוסף בשפה הגרמנית. עוד על צוקרמן בבלוג זה, ראו ביקורתי על ספרו חפצון האדם, ודיווח על הרצאת מבוא על ההגות הניאו מרקסיסטית מבית מדרשה של "אסכולת פרנקפורט" (את ההרצאה שהתקיימה במכללה החברתית-כלכלית תוכלו לראות כאן) .

[התמונה היא מהרצאה במכון ליאו בק בירושלים, שם התקיים ערב על הגותו ויצירתו של ריכארד ואגנר במסגרת סדרת הרצאות על קומפוזיטורים יהודים-גרמנים].

 

 

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “משה צוקרמן על בחירות 2009: "יש מקום לפרוגרמות חברתיות, כלכליות ותרבותיות חדשות" (סדרת ראיונות חדשה)

  1. רעיון מצויין – ראיון מצויין.
    טוב לקרוא קול מנוסח היטב מול הפופולריזציה של הבחירות הללו. אבל גם חבל שלא שואלת את פרופ' צוקרמן עוד כמה שאלות. יותר טוב משום דבר – גם אני מצביע חד"ש אבל סוגר עיניים לפני שהפתק נופל לתוך הקלפי.

  2. נכונות.
    "הסכסוך הישראלי-פלסטיני אכן היה ונותר לב לבו של הסכסוך המזרח-תיכוני בכללו. פתרונו של הסכסוך הפרטיקולארי עשוי לפתוח פרספקטיבות לשינוי מהותי בסכסוך הכולל. לפי תפישתי, ישראל לא תוכל לשרוד לאורך זמן ללא פתרון יסודי של הסכסוך שלה עם הפלסטינים – בפרספקטיבה היסטורית היא זקוקה לפתרון הסכסוך הזה כמו אוויר לנשימה".

    דברים דומים אמר אדם בלתי רגיל זה:

    דקה 4 ,31 שניות.

  3. הרבה שם מצביעים חד"ש.
    לא שמעתי מצוקרמן רעיונות חדשים שיכולים להציל את החינוך וההשכלה במדינה.
    רק שוב פעם ערבים ויהודים.
    ושום פתרון חדש ונבון.
    אבל יש בעיות מבית והחינוך וההשכלה מבית הם במצב בכי רע וחד"ש לא תעשה כלום. להפך, רק תעשה את המצב יותר גרוע.
    צוקרמן ועוד כמה שם במכון הם חבורה של פנאטים שבוחרים בחד"ש בלי לחשוב.
    לא מעניין אותם בכלל כלום מעבר לאף שלהם.
    מצידם שההשכלה פה בארץ תתמוטט.
    ויום אחד הם יגלו שאין סטודנטים שם בפקולטה למדעי הרוח ואז הם סוף סוף יתעוררו ויגלו שהחינוך בארץ הוא במשבר.
    עד אז כל עוד מישהו משלם להם משכורת יפה אז הם מקשקשים דעות פנאטיות בלי כיוון על ערבים ויהודים והם לא מסוגלים לעשות כלום וממש כלום.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s