לפני מספר שבועות עליתי לירושלים לשמוע הרצאה של משה צוקרמן, שהוא גם מוזיקולוג, חוץ מהיותו איש אשכולות בפני עצמו. הנושא היה "ריכארד ואגנר ו'היהדות המוזיקה'" –  נושא שהוא קרוב לליבי וכבר כתבתי עליו מספר רשימות במדור ריכארד ואגנר בבלוג זה.
 
את תחילת היכרותי עם הגותו ודמותו של ואגנר אני חב לאותו אדם ולשני מאמריו על ואגנר. מאמר אחד עוסק בעיקרון ה"לייט-מוטיב" הוואגנריאני אותו קראתי בספרון קצר פרי עטו על המוזיקה ומה שמסיס לה. המאמר השני הוא רחב יריעה, ומתפלמס עם מהפכנותו ושמרנותו של ואגנר, אשר ראשית דרכו נימצא אותו על הבריקדות עם מהפכיי 1848 בדרזדן, ואחריתו תחת חסותו של לודביג השני (מלך באווריה) , שמימן ליוצר הגאון הקמת בית האופרה חדשני בכול מובן שהוא, בעיר הדרום גרמנית ביירוט, ושנחנך בשנת 1876 בביצועה המלא של מחזור טבעת הניבלונג. אני זוכר שאת המאמר בזמנים בלעתי בשקיקה, גם על רקע העובדה המצערת כי החוג למוזיקולוגיה באוניברסיטת ת"א לא למדנו כמעט דבר על ריכארד ואגנר חוץ מאשר את נושא טריסטאן פורץ הדרך ותרומתו לתולדות המוזיקה. תנאים לרומן אהבים לא היו כאן. ואלי מה שסיקרן אותי היתה השאלה האם הסתירו מפני משהו שהייתי צריך לדעת? ואם כן, אזי יש משהו מעליב בידיעה הזו. מאז כבר נכחתי בסמינר של משה צוקרמן על דמותו, פועלו וההקשרים השונים שעולים (שפרט במחוזותינו הפרובינציאליים משהו).
 
החלטתי לעלות לעיר הקודש כדי לשמוע את צוקרמן מסכם בשעה וחצי פחות ויותר את ידיעותיו הרבות על המלחין המוחרם משום שעניין אותי כיצד לוכדים את הסוגיה הקרויה ריכארד ואגנר להרצאה יחידה ויתרה מכך כיצד מכניסים את המלחין וההוגה האנטישמי הזה לתוך סדרת הרצאות על מלחינים יהודיים, ואודה שאם לוקחים את הדברים באופן הדיאלקטי, כפי שצוקרמן בנה את הרצאתו, הרי הכללתו של ואגנר בסדרה העוסקת במלחינים יהודים making sense ואפילו משתלבת באופן טבעי בטיעון הכללי העומד ביסוד סדרת ההרצאות הזו. על אחת כמה וכמה, אם נקודת הכובד של ההרצאה היא מאמרו של אותו אנטישמי ידוע לשמצה ("היהדות המוזיקה") הרי הכללתו של ואגנר במהלך טיעוני מסוג זה הוא טבעי ואינו בגדר דיסוננס שאינו בא על פתרונו – אם לצטט משהו מתוך האסתטיקה הוואגנריאנית.

אין ביכולתי לפרוט את כול מה שעלה בהרצאה רבת קהל יקי ירושלמי באולם הדחוס של מכון ליאו בק, וכמובן לא להשמיע את קטעי המוזיקה הנפלאה של ואגנר אשר הושמעו באותו ערב ירושלמי קריר.

ולמעוניינים בתקציר של ההרצאה, ללא עיבוד ואיבוד,  אני מצרף קישור לרשימה של משה צוקרמן שמסכמת את מה שעלה באותו ערב, ומסכמת גם את פועלו ואת דמותו הקונטרברסאלית של היוצר הגאון הזה: ריכארד ואגנר.  

 

 

מאהלר בירושלים – חיים חסרי כבוד או אמנות נשגבת? לכאורה דילמה פשוטה המציאות מורכבת מעט יותר.

היום תתקיים ההרצאה השלישית בסדרה המוזיקלית של מכון ליאו בק על המלחין הגדול גוסטב מאהלר. כמדומני שגם בירושלים אין רחוב על שמו של ריכארד ואגנר, אבל גם גוסטב מאהלר לא זכה להיות מונצח כראוי ברחובות תל אביב וירושלים גם יחד. הפילהרמונית הישראלית היא אלופה בנגינת מאהלר, ומאהלר הוא שובר קופות ואחד המלחינים המבוצעים ביותר על ידי התזמורת הממלכתית הזו. גם היינה לא זכה להנצחה ראויה לשמה, והמקרה של מאהלר הוא די דומה. הוא המיר את הדת היהודית לתוכה נולד, כמו שהוא לובש חליפה מתאימה לשם ניצוח על האופרה הוינאית אותה ניהל בשנותיה הגדולות. משנות ה-60 של המאה הקודמת אפשר לדבר על תחייה גדולה של המוזיקה של מאהלר.

– מהי סיבת עליית הפופולאריות של המוזיקה הסימפונית של מאהלר היום, בעיקר 10 הסימפוניות שלו ולא חמישת מחזורי השירה הנפלאים שלו?
– מדוע משנות ה-60 של המאה הקודמת החלו לבצע את הסימפוניות של מאהלר כחלק מרכזי של רפרטואר התזמורות הסימפוניות?
– האם יש במוזיקה של מאהלר "יסודות יהודיים"?
– מדוע תיאודור אדורנו, שחיבר ספר שלם על המלחין הגדול, כתב: "מאהלר מעורר את כעסם של מי שחיים בשלום עם העולם, כי הוא מראה להם מה היו צריכים לאסור על עצמם. אמנותו, המונעת  באי-שביעות רצון מן העולם איננה הולמת את הנורמות שלהם. זוהי ההזדמנות של העולם להכריז על ניצחונו".ומה משמעותה של הכותרת המובעת כשאלה: גוסטב מאהלר – קתוליות יהודית?

היום פגישה שלישית בסדרה: "גוסטב מאהלר – קתוליות יהודית?"
יום רביעי, 18.03.2009, 19:00, מכון ליאו בק, רחוב בוסתנאי 33 ירושלים.

 
 
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s