ערב השקה חגיגי למטעם 16 בצילה של תולעת ספרים כמו תמיד – יום ראשון הבא!

 

 

מטעם חדש מלא מטעמים שמזמינים לחגוג ולברך בצילה של התולעת – שוב כמעט כמו תמיד

 

עונג לי להמליץ שוב על כתב העת מטעם שהוא בעיני כתב העת החשוב ביותר שיוצא בישראל, על שום העמדה הצפונה בין דפיו, הכותבים הרציינים, החומרים החשובים באמת והחיות של כתב העת אשר רואה אור באופן מעורר השתהות. זהו כתב עת שהוא גם חי וגם בועט ואשר בימים אלו יוצאת חוברת חדשה שלו לאור.
כותבים שלא יכולים בקלות לפרסם את כתיבתם מוצאים את עצמם במטעם וזה כבר סיבה טובה להשקיע עבודה קשה.
על מטעם 16 ראוי לכתוב רשימת ביקורת ולא רק להזמין לעבר חגיגי לכבוד השקת החוברת. כבר הספקתי לקרוא את מאמרה של זרטל על חנה ארנדט, דמות אשר הופכת לתמה מרכזית בפרסומי מטעם – וטוב מאוד שכך. על המטעמים האחרים בפעם אחרת.
 
מטעם 16 יצא לאור והחוברת החדשה תושק היום בערב. יש בה 163 עמודים של שירה, פרוזה, מסה, תרגום ומקור וכריכה יפה שציירה יעל ורטהיים עם דמותו של מחמוד דרוויש.
 
מטעם חדש היא סיבה טובה לכתוב רשימה, לבוא, לברך, לעיין ואולי להבין דבר אחד או שניים על אמנות או חיים. מאמרים של עדית זרטל תשוחח על חנה ארנדט, הלית ישורון על תרגומה לז'אן אנואי ויצחק לאור על אנטיגונה; דנה לובינסקי תקרא משיריה; מירי שחם, ודורון בראונר יקראו מסיפוריהם; גיא רון-גלבע ונביל ארמלי יקראו משיריו של המשורר העזתי נצר ג'מיל שעת'.
 
 

בגיליונות הבאים של מטעם: פרקים מרומן חדש מאת יעל נאמן; נובלה מאת סמי ברדוגו; שמעון זנדבנק על דליה רביקוביץ מתרגמת את ייטס; אורן יפתחאל על ספרם של עדי אופיר ואריאלה אזולאי; סטנלי כהן על "הווירטואליות של האוניברסיטאות הישראליות"; "תיק סין" – על הקולנוע הסיני ותעשיית הפרסומות, ספרות האינטרנט של סין והצנזורה, תרגומים של דן דאור מהשירה הסינית הקלאסית; וכן "תיק פאזוליני", "תיק פלאנרי אוקונור", "תיק ברכט", ועוד.

ולמי שיש משהו חדש וראוי לומר על חנוך לוין ראוי שיידע כי מטעם 19, שיראה אור בחודש דצמבר 2009, יוקדש לחנוך לוין, במלאת עשור למותו.
 

 

את מטעם 16 נכבד בערב חגיגי בתולעת ספרים בתל אביב (כיכר רבין 9) בעוד שבוע מהיום; ביום ראשון, 21 בדצמבר 2008, בשעה 19:00
 
עוד על כתב העת בקישור הבא: http://www.mitaam.co.il/HEBM16.htm
 
 

 

 

במטעם 16

כתיבה משל:

 

יאניס ריצוס
שמואל שוחט
דורון בראונר
יעקב ביטון
עירית כץ
פאול צלאן
כרמית רוזן
נצר ג'מיל שעת'
אום ג'בר וישאח

ענת מטר
נאזים חיכמת
אדריאן לפטוויץ'
מחמוד דרוויש
מאיר מרגלית
חנה ארנדט
עמוס קושניר
הילה להב
סיגל בן יאיר
יובל פז
יצחק לאור
ברטולט ברכט

ולטר בנימין
ז'אן אנואי
ז'אן מישל רבאטה
ורד ריבקין
דנה לובינסקי
יורם נסלבסקי
מירי שחם
טלי לטוביצקי

 
 

מודעות פרסומת

דיווח מאירוע של המרכז לאמנות עכשווית (קלישר): רומן באימבאיב קורא שירה על חיי חופש והתנגדות לקיים

 

רומן קורא שירה בהזדמנות אחרת

המשורר והאמן רומן באימבאיב קורא לחיי יצירה ואמנות. הוא קורא את שיריו בפאתוס חסרי גבולות, ואני צחקתי  עם תחושה קשה של בושה וחוסר נעימות, לגמרי בלתי מוצדקת. זה לא תמיד כל כך נעים לצחוק למשורר מול העיניים אבל רומן ממש מבקש את זה, אז השמעתי מספר קולות צחוק שלא הצלחתי להבליג.
 
הביאנלה השישית למיצג התקיימה במרכז לאמנות עכשווית בתל אביב (קלישר 5) ולפני כשבועיים, ולכבוד הביאנלה התקיים המיצג ערפול.
האירוע נמשך שלושה שבועות והתחיל ב-29 בנובמבר, וכלל מיצגים, קונצרטים, הרצאות ומפגשים עם אמנים. באחד מהם השתתפתי עם עוד 6 אנשים מהקהל ועם שני האמנים: רומן באימבאיב ואפרת מישורי.
 
בביאנלה גם השתתפו אמנים בינלאומיים ובהם טצויה אומדה מיפן, מאתיי בז'נארו מרומניה, קווין הנדרסון מבריטניה, ואלדמאר טאטרצ'וק מפולין, אלווירה סנטמריה ממקסיקו. מהארץ משתתפים, בין היתר, שי עיד אלוני, רומן באימבאיב, עדינה בר און, ליאור ווטרמן, יפעת מויאל, אפרת מישורי, ענת פיק וג'וזף שפרינצק.
במרכז מתקיימת תערוכה מעניינית של עבודות קול, וגם יצא קטלוג מאוד יפה ומושקע. בין אורחי הכבוד של הביאנלה היו הקולנוען הניסיוני מייקל סנואו וסנואו הקנדי.

 

הקהל היה קטן אבל לרומן זה לא היה בכלל אכפת כי הוא מוכן גם לקרוא את שירתו מול אדם אחד. הוא קורא את שיריו בהשתלהבות גדולה, וכאשר שומעים את רומן קורא את המילים: ואזלינה, נקניקים, משת"פים, פיפי-קאקי,  פסטרמות ומנדבושקס, קשה שלא לפרוץ בצחוק משחרר – במיוחד עם המבטא הרוסי הכבד והרצינות התהומית של האיש המיוחד הזה.

פעם אמר: "אמנים בישראל הם פחות או יותר כמו יהודים בחו"ל. הם היהודים של המדינה. ומדינה שלא מתייחסת טוב ליהודים קורסת. אני לא רוצה לומר שזאת מדינה פאשיסטית, אבל יש בה בהחלט סממנים פאשיסטיים". הוא גם יצר פואמה לצלילי הגיטרה של דני צוקרמן (לשעבר גן חיות) הנקראת חיזוקים לצדיקים נזיפות לבבונים, ויצאה ב-2005 באוריס מדיה תחת השם הלוואי וגודביי.
 
הפואמה מחולקת לתשעה עשר קטעים ובמרכזה החיים המהוללים בנסיכות קטנה בתל-אביב, אותה מכנה באימבאיב קורדובה, ושנמצאת בלב הממלכה הגדולה אלדורדו, בה החיים המושחתים והנלוזים מאיימים לסאב את שגרתו. מאחורי הדימויים הנשגבים עומדת סאטירה חריפה שלוכדת ע"ג פולארויד את החיים במלוא כיעורם. קורדובה היא למעשה דירה קטנה ומוזנחת בדרום תל-אביב ואלדורדו היא השכונה בה נמצאת אותה דירה, על אנשיה קשי היום, הזונות, הישישים, העובדים הזרים והקלות הבלתי נסבלת של הסבל, של הקיום האנרטי, בתוך סביבה אורבנית פאסט-פורוורדית וקפיטליסטית. 
 
 

רומן שלח לי כמה שירים שקרא באותו ערב עם ואפרת מישורי ואני שמח להעלות לפחות מספר שירים של המשורר ומפתיע הזה אל הבלוג שלי.
 

לאובייקט תפנה תמיד פוליטקלי קורקט –
זול אך האפקט פרפקט
תתחנן אליו, גלגל עיניים, תשבע
תכנס פוליטקלי קורקט לנשמה
 
אך אם תגלה כי לאובייקט
עוד נותר שריד של אינטלקט
דרוש שיתנהג פוליטקלי קורקט
ותראה איך האובייקט נהיה דפקט
 
בעולם של הפוליטקלי קורקט
לא קיים אפילו שמץ של רספקט
רק פרויקטים לאובייקטים
שעושים מהם דפקטים
רק שזה יהיה פוליטקלי קורקט
—-
 
נסים שחוללתי אחרי מותי
 
אוי! אוי! אוי!
באו ימים שאחרי רומן באימבאיב…      אָט אַזוי!
 
ואשלוף מן הקבר זין
שם אתן לו – אנטיגויה,
וכדי שכולם יהיו מבסוטים
אגיד כי הוא דמוקרטיה…     אט אזוי!
 
יער שערות השתרע סביב אנטיגויה
ובו מנדבושקס איומים
פחד מנע מאנטיגויים לטייל ביער
והם לא ידעו, איך המנדבושקס באמת נראים.
 
במרכז התנשא הר איבר
שבפסגתו מרכז פיננסי
ובלוע הגעש הכבוי
כספות עם אוצרות אנטיגויה.
 
אזרחי אנטיגויה התרוצצו עם נקניק בתחת, משכורת ושי לחג
ומי שלא מצא חתיכת מעיים למילוי – דחף קרדל.
 
ילדים בגן קיבלו נקניקית מיני
בכיתה א' – קבנוס
ואחרי הבגרויות – יאללה אוּדְרוּבּ! – כמה שיותר!
 
רופאים באנטיגויה רשמו חרדל לחלשי אופי,
טבסקו לחסרי מוטיבציה
ולא עשו הנחות על מעֶרִידֶן,
זאת אומרת טחורים…     אט אזוי!
 
ואז הגיע לאנטיגויה משורר.
הוא עמד וקרא משיריו
ונקניקים של אנטיגוים רעדו
הייתה זאת תחושה מוזרה ולא מוכרת.
 
אבל אצל אנטיגויים אחדים נשמט הנקניק
והיתר, כדי שזה לא יקרה גם להם
עשו שריר
כשחלפו על פני המשורר.
 
הם אמרו, זה יותר נוח
אבל בלי הנקניק אנחנו דומים למנדבושקס
והם לא ידעו, כי דווקא הנקניק בתחת –
סימן לכך שהם מזמן הפכו למנדבושקס…     אט אזוי!
 
והמשורר המשיך להקריא את שיריו, והזמן חלף
ואז הגיע יום בו כולם שמו לב, כי הוא רזה וקולו נחלש.
 
הם באו אליו ואמרו
קח לך ג'וב עם ואזלינה
זה לא קשה במיוחד
וככה תוכל להמשיך להרעיד לנו נקניקים.
 
אבל הוא קרא להם משת"פים
ושלח אותם לשחק פיפי-קאקי עם פסטרמות
ועוד הוא אמר להם – פרנסה זה לא עבודה
ומת…     אט אזוי!
 
אנשים אמרו חבל. היו כאלה שבאמת הצטערו
(לא בכל יום מוצאים מישהו שיודע להרעיד נקניקים)
אבל, בסופו של דבר, כולם הסכימו
שמשהו חייב גם לשאת אותם…     אט אזוי!
 
ורק אני בכיתי מרה על מותו
ואז תפסתי את האנטיגויה שלי
עם כל הכסף, כל הנקניקים וכל המנדבושקס
וזרקתי אותו כיבינימאט.
 
ומיד חוללתי נס חדש
כי אנטיגויה שלי
תמיד רק דפק וזיין
ומעולם לא ויתר.
התהפכתי בקברי
והוצאתי החוצה את התחת שלי
מכוסה במגן תמיד
ועליו כתובת – לכו לעבוד!
 
אט אזוי!
 
אט אזוי!
 
אט אזוי!
 
—-
 
 
 
צא מהדיכי
           דיכי לא שיקי
                  שיקי זה Shopping
                                         בקניונים
לך על ה-Shopping
           Shopping זה דופינג
                             דופינג בסטייל
                                              למבינים         
אין לך כסף?
          Money no problem
                                   לך בעקבות
                                            כרטיסי האשראי
אין לך קרדיט?! –
             אז אתה פסיכי
                       פסיכי בדיכי
                               תמות הלוואי!  
 

 
 
 

ועוד שיר של רומן:

 

 

בלדה על הארנק

 

מוצא הארנק מתכופף

כדור מעליו חולף

פראייר חסר פרוטה

אותו בפניו חוטף

 

זה שחוטף שוכב

אך השפוף מזדקף

ועם הארנק בכיסו

אל הקניון הולך

 

המטבעות בארנק

מצטלצלים בינם

ומהצלצול הזה

זמר עליז נוצר:

"מה שתרצה תקנה

כל העולם שלך

מי שנותר לשכב

לא ייהנה מכך"

 

קרוב אל ליבו מאמץ

את הארנק המוצא

ומזמזם לעצמו

זמר עליז כזה:

"מה שארצה אקנה

שיקנאו כולם

מי שנותר בלי גרוש

לא נהנה בעולם"

 

אך אכזרי המחר

באמצע מסע הקניות

נשמט הארנק ואחר

נחפז להרים אותו

 

כדור מעליו חולף

וזה שאיבד חוטף

וזה שמוצא ממשיך

לשיר בקול רם את השיר

 

ככה מפיץ הארנק

את בשורתו ברבים

וחסדיו איתו

במקהלה שרים:

"מה שרוצים קונים

שיקנאו כולם

ומי שאינו מסכים

מת ונקבר מזמן"

 

 

 

 

 

ערפול 6

הביאנלה הבינלאומית למיצג

 

Blurrr 6 

The 6th Biennial of Performance Art

 

המרכז לאמנות עכשווית בגלריה ע"ש רחל וישראל פולק, המכללה להוראת הטכנולוגיה במתחם קלישר 5 תל־אביב |

האמנים המשתתפים: טצויה אומדה )יפן( | שי עיד אלוני ) ישראל ( | רומן באימבאיב ) ישראל ( | מאתיי בז'נארו ) רומניה ( | עדינה בר־און ) ישראל ( | קווין הנדרסון ) בריטניה ( | ליאור ווטרמן ) ישראל( ואלדמר טאטרצ'וק ) פולין ( | סיריל לפטי

) צרפת ( | יפית מויאל ) ישראל ( | אפרת מישורי ) ישראל ( | קבוצת SALA-MANCA ) ישראל ( | אלווירה סנטמריה ) מכסיקו( | ענת פיק ) ישראל ( | ג'וזף שפרינצק וחגי פרשטמן ) ישראל (

The Center for Contemporary Art – the Rachel & Israel Pollak Gallery, The Teachers College of Technology Campus, 5 Kalisher St., Tel Aviv

(List of Artist: Shay Id Alony (Israel) | Roman Baembaev (Israel) | Adina Bar-On (Israel) | Matei Bejenaru (Romania | Kevin Henderson (UK

Cyril Lepetit (France) | Efrat Mishori (Israel) | Yafit Moyal (Israel) | Anat Pick (Israel) | SALA-MANCA Group (Israel) | Elvira Santamaría

(Mexico) | Josef Sprinzak & Haggai Freshtman (Israel) | Valdemar Tatarczuk (Poland) | Tetsuya Umeda (Japan) | Lior Waterman

 
 

 

07 .9.11
07 .20.12